EN HE RO FR AR ES

בלוג

השנים עברו חלפו… בבית הקטן של האב והאם גדלו ובגרו הבת והבן. יום אחד אמר האח הגדול לאחות הקטנה:
"כבר גדולים אנחנו והבית קטן. נפתח לנו דלת אל דרך חדשה". ימים רבים וגם לילות, ממזרח למערב נדדו שני
האחים. עברו הרים וגם נהר, ובאו אל ארץ חדשה.

ראתה האחות אדמה טובה! אחז הנער בשורש האחד ואמר: "נכה שורש באדמה החדשה. יגדל השורש ויעמיק בה!"
הביט הנערה אל על ואמרה: " עץ חדש יצמח מהשורש, ענפים יצמחו ממנו, יגדל העץ ויאמיר עד שמים!"

צמח לו יער העברית אלפיים שנה ויותר. עצי מילים רבים גדלו בו, פירותיהם כדבש היו מתוקים. על העצים כמו
עלים צמחו מילים רבות ויפות. ראו האנשים כי טוב היער ומילותיו עסיסיות. הם אהבו אותו והוא היה מאושר.

שנים רבות עברו חלפו ואל היער פסקו לבוא אנשים. נאלמו המילים ללא דורש, הוותיקות שבהן לא שכחו את האח
והאחות ואת 'השורש הראשון' שנטעו באדמת היער. היו שם מילים שזכרו את אנשי המקום, דוברי השפה. עצוב היה
היער, ועצובים היו עציו, בכו יומם וליל: "אין עתיד לנו, רק שורשים ללא פירות חדשים". בכתה איתם האדמה
הטובה, חיכתה וחיכתה עד יבוא יום.

עד שיום בהיר אחד, בצעד קל וביד אוהבת, אל היער נכנס בחור נמרץ וצעיר בשם אליעזר. שורשים הוא בא לאסוף אל
העיר החדשה. נטע אליעזר את השורשים העתיקים באדמת עירו , ובכל יום הוא השקה וטיפל בעץ החדש. כעבור זמן
צמח וגבה העץ, והשורשים העתיקים של אליעזר הפכו למילים עבריות חדשות, שהתגלגלו והתפשטו בכל רחבי הארץ.
הגיעו אל בתי האנשים, התחברו למשפטים והתחילו לדבר. אל כל בית שהגיעו הן סיפרו על עץ המילים של אליעזר
ועל השורשים העתיקים של יער העברית.

בוקר אחד, בחודש שבט הפציעה שמש בהירה בשמים התכולים של ארץ ישראל, בבית קטן שעמד לא רחוק מן היער
נטל סבא אריה את ומעדר, עם נכדיו יצא לנטוע עץ חדש ביער העתיק. שמעו זאת המשפחות השכנות, וגם הן כמו
סבא אריה באו אל היער לנטוע עצים.

עצים חדשים החלו לצמוח ולהכות שורש באדמה הטובה. כמו פטריות אחר הגשם, כיסו מילים את היער המתחדש.
שמח לו היער ושמחה האדמה. השקדייה הוותיקה לכבודה של העברית רקדה ושרה בשמחה. כל עצי היער הצטרפו גם
הם אל החגיגה, עד אור הבוקר רקדו ושרו, ערכו מסיבה !

 

סיפור על יער העברית
סיפור על יער העברית
סיפור על יער העברית
סיפור על יער העברית

השאר פרטים ונחזור בהקדם

    Call Now Button דילוג לתוכן